Information:

It's a x-mas song

Al Tifg'i

 
אל תפגעי


Al Tifg'i Bi Leozveich Lashuv Meachoraich. Ki El Asher Teilchi Eiliech U'Va'asher Talini Alin

Amech Ami Velokayich Elokai

Ki El Asher Tamuti Amut Vesham Ekaver. Ko Ya'aseh Hasehm Li Vecho Yosiph.

Ki Hamavet Yafrid Beini U've'einech
אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחוריך. כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין

עמך עמי ואלוקיך אלוקי

כי אל אשר תמותי אמות ושם אקבר. כה יעשה ה' לי וכה יֹסיף

כי המות יפריד ביני וביניך

Translation:

Entreat me not to leave thee, and to return from following after thee; for whither thou goest, I will go; and where thou lodgest, I will lodge; thy people shall be my people, and thy God my God; where thou diest, will I die, and there will I be buried; the LORD do so to me, and more also, if aught but death part thee and me.

Ruth 1:16-17

Source: Jewish Publication Society Bible 1917 (public domain)

Anovim Anovim

 
עֲנָוִים עֲנָוִים


Be'sha'ah she melech hamashiach ba, omed al gag beit hamikdash, umashmia leyisrael veomer--anavim anavin higiah zman geulatchem, ve'im ein atem ma'aminim reu beuri shezoreach.
בְּשָׁעָה שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא, עוֹמֵד עַל גַּג בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמַשְׁמִיעַ לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר - עֲנָוִים עֲנָוִים הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם, וְאֵם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים, רָאוּ בְּאוֹרִי שֶׁזּוֹרֵחַ.

Translation:

In the hour that the the King Messiah comes, he stands on the roof of the Temple, makes himself heard to all of Israel and says:

"Humble ones, humble ones, the time of your redemption has arrived, and if you do not believe this, look at my light that is shining."

(User-contributed translation)

Information:

Lyrics: Yalkut Shimoni on Isaiah, Chapter 60.

Sung by Mordechai Ben David and Yossi Green, The 8th Note
Composer: Yossi Green

See it sung by Shaul Hayun Orchestra:

Ashorer Shira

 
אשורר שירה


Ashorer shira likhvod haTorah.
Mipaz yeqara, zakka uvara.

Nittena lanu `al yad ro`enu (x2)
Moshe rabbenu behir ha'umma.

Ashrei hagever `al yitzro gover (x2)
Meysharim dover boher baTorah.

Rabba ne`ima tora temima (x2)
Peti mahkima `ayin me'ira.
אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה
מִפָּז יְקָרָה זַכָּה וּבָרָה

נִתְּנָה לָנוּ עַל יַד רוֹעֵנוּ
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּחִיר הָאֻמָּה

אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר עַל יִצְרוֹ גּוֹבֵר
מֵישָׁרִים דּוֹבֵר בּוֹחֵר בַּתּוֹרָה

רַבָּה נְעִימָה תּוֹרָה תְּמִימָה
פֶּתִי מַחְכִּימָה עַיִן מְאִירָה

Information:

Moroccan song with an Andalusian Flamenco feel. For Simhat Torah and Shavuot. (Abridged version found in most Sephardic birkhonim.)

Maqam Kurd (Nuba Sikah Spanyol).

Ata Vechartanu

 
אָתה בְחַרתַנו


Ata Vechartanu Mikol Haamim Ahavta Otanu Veratzita Vanu Veromamtanu Micol Haleshonot (2x)

Vekidashtanu B'mitzvotecha V'keravtanu Malkeinu LaAvodatecha Veshimcha Hagadol Vehakadosh Aleinu Kauroso.
אתה בְחַרתָנו מכָל הַעַמִים
אָהַבְתָ אותָנו וְרַצִיתָ בָנו
וְרומַמְתָנו מכֹל הַלְשונות
ְוִקדַשתָנו במִצותֶיך
וְקֵרַבתָנו מַלְכֵנו לעַבודָתֶךָ
וְשִמךָ הַגָדול והַקָדוש
עָלֵינו קָראתָ.

Translation:

You have chosen us from all peoples; you have loved us and taken pleasure in us, and have exalted us above all tongues; you have sanctified us by your commandments, and brought us near unto your service, O our King, and have called us by your great and holy name.

Translation based on The Standard Prayer book by Simeon Singer (1915) (public domain)

Information:

This song is usually sung in shalosh regalim - Pesach, Shavuot and Sucot. And it is surely appropiate for all holidays in general and times of Simcha...

Atah Echad (Mincha L'Shabbat Amidah)

 
אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל


Atah echad v'shimcha echad, umi k'amcha Yisrael, goy echad ba'aretz. Tiferet g'dulah, va'ateret y’shua, yom m'nucha uk'dushah l'amcha natatah. Avraham yagel, Yitzchak yiranen, Ya'akov uvanav yanuchu vo.
אַתָּה אֶחָד ושִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד אוֹי בָּאָרֶץ.
תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה, וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ.
אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ.

Translation:

Thou art One and thy name is One, and who, is like thy people Israel, a unique nation on the earth? Glorious greatness and a crown of salvation, even the day of rest and holiness, thou hast given unto thy people: Abraham was glad, Isaac rejoiced, Jacob and his sons rested thereon.

Information:

Hebrew text is checked against Siddur Sim Shalom, Copyright 1985, The Rabbincal Assembly. However, the Hebrew text itself, long in the public domain, is not subject to copyright.

Translation: The Jewish Publication Society (1917) http://www.sacred-texts.com/bib/jps/

Baruch Hu Elokeinu

 
ברוך הוא אלוקינו


Baruch hu Elokeinu shebera'anu lechvodo
V'hivdilanu min hato'im
V'natan lanu torat emet
V'chayei Olam Natan B'tocheinu
בָּרוּךְ הוּא אֱלהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים
וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת
וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ

הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ
וְיָשֵׂם בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ
וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם
לְמַעַן לא נִיגַע לָרִיק וְלֺא נֵלֵד לַבֶּהָלָה:

Translation:

Blessed is He, our God, Who created us for His glory, and set us apart from those who go astray; and gave us the Torah of truth, and eternal life He implanted within us.

May He open our heart to His Torah, and instill in our heart love and awe of Him, to do His will and serve Him with a perfect heart, so that we shall not labor in vain nor bring forth that which causes dismay.

Elyonim Sasu

 
עליונים ששו


Elyonim Sasu v'sachtomin alzu, b'kabalas Torah haketuvah miSinai

To'ar kallah m'od nisalah b'kabalas yom zeh aseres devarim
עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה הכתובה מסיני
תואר כלה מאד נתעלה בקבלת יום זה עשרת דברים

Translation:

The Higher Realms rejoiced and the Lower Realms exulted when the written Torah was accepted from Sinai.

The beautiful bride was very much elevated when, on that day, the Ten Commandments were received.

(User-contributed translation)

Information:

From the Shavuos liturgy. Often sung to various tunes in Hasidic communities on Shavuos.

Kadesheinu

 
קַדְּשֵׁנוּ


Kadesheinu bemitzvotecha, ve'tein chelkeinu betoratecha. Sabe'einu mituvecha vesamechainu bishuatecha. Vetaher libeinu leavdecha be'emet.

Vehanchileinu Adonai Eloheinu

Shabbat: Be'ahava uvratzon
Holidays: Be'simcha uvsason
Shabbat: Shabbat (u)
Holidays: Mo'adei kodshecha.

Ve'yishmechu vecha Yisrael me'kadeshei shemecha.

Baruch atah Adonai, mekadesh

Shabbat: Hashabbat (ve)
Holidays: Yisrael ve'hazemanim.
קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. שַּׁבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ, וְשַּׁמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת.

וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהינוּ

שבת: בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן
מועדים: בְּשִּׁמְחָה וּבְשָּׁשֹּׁוֹן
שבת: שַׁבָּת (וּ)
מועדים: מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ.

וְיִשְּׁמְחוּ בְךָ יִשְּׁרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ

שבת: הַשַׂבָּת (וְ)
מועדים: יִשְּׁרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

Ma Ashiv L'Hashem

 
מה אשיב לה׳


Ma ashiv l'Hashem, kol tagmelohi alai.
Kos yeshuot esa, u'veshem Hashem ekra
Nedarai l'Hashem ashaleim, negda na l'chol amo
Yakar b'einei Hashem, hamavta l'chasidav
Ana Hashem ki ani avdecha, ani avdecha ben amatecha, pitacha l'moseirai
Nedarai l'Hashem ashaleim, negda na l'chol amo
B'chatzrot beit Hashem, betocheichi Yerushalayim
Halleluyah
מָה אָשִׁיב לַיי כֹּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי.
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא. נְדָרַי לַיי אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ.
יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו.
אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי.
לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
נְדָרַי לַיי אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ.
בְּחַצְרוֹת בֵּית ה', בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָלַיִם.
הַלְלוּיָהּ.

Translation:

How can I repay unto the LORD all His bountiful dealings toward me?
I will lift up the cup of salvation, and call upon the name of the LORD.
My vows will I pay unto the LORD, yea, in the presence of all His people.
Precious in the sight of the LORD is the death of His saints.
I beseech Thee, O LORD, for I am Thy servant; {N}
I am Thy servant, the son of Thy handmaid; Thou hast loosed my bands.
I will offer to thee the sacrifice of thanksgiving, and will call upon the name of the LORD.
I will pay my vows unto the LORD, yea, in the presence of all His people;
In the courts of the LORD'S house, in the midst of thee, O Jerusalem. Hallelujah.

Jewish Publication Society 1917 Translation (in the public domain)

Information:

Video of Mordechai Ben David version below



Shlomo Carlebach version is below, sung by Shlomo Carlebach on the official Carlebach YouTube channel (click video to go to channel).

Ma Tovu

 
מַה טֹּבוּ


Mah tovu ohaleicha ya'akov mishkenoteicha yisrael.

Va'ani berov chasdecha avo beitecha, eshtachaveh el heichal kodesheca beyiratecha.
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.

וַאֲנִי בְּרב חַסְדְּךָ אָבא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ.

Translation:

How goodly are thy tents, O Jacob, thy dwelling places, O Israel! As for me, in the abundance of thy lovingkindness will I come into thy house: I will worship toward thy holy temple in the fear of thee.

Translation from The Standard Prayer book by Simeon Singer (1915) (public domain)

Information:

Numbers 24.

Video version below Shalsheles Junior

Maqhelot Am

 
מקהלות עם


Maqhelot `am barekhu El! Harimu qol koah va'El! Yagel Ya`aqov, yismah Yisra'el. Beyom simhatkhem shir mahalel El.

Chorus: Halelu-Hu gaddelu-Hu ki barukh Hu ne'eman. Likhvot hehatan, bahur me`am, Ya`aqov ish tam!

Romemu El Me'ir ve'Ora! Gavar hasdo asher bara! Hatan vekhalla hi lo le`ezra. Yashir Yisra'el az et hashira.
(Chorus)

Dirshu El Hai le`olamim! Halelu-Hu bameromim!
Yosef `aleikhem elef pe`amim. `Osher vekhavod ve'orekh yamim.

(Chorus)

Kimei tzeitekhem miMitzrayim, be`oz ba`adi `adayyim! Ken be`ayin tir'u pi shenayim. Ken bIrushalayim kullekhem hayyim.

(Chorus)
מַקְהֵלוֹת עַם בָּרְכוּ אֵל הָרִימוּ קוֹל כֹּחַ וָאֵל
יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם שִׂמְחַתְכֶם שִׁיר מַהֲלַל אֵל

הַלְלוּהוּ גַּדְּלוּהוּ כִּי בָרוּךְ הוּא נֶאֱמָן
לִכְבוֹד הֶחָתָן בָּחוּר מֵעַם יַעֲקֹב אִישׁ תָּם

רוֹמְמוּ אֵל מֵאִיר אוֹרָה גָּבַר חַסְדּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא
חָתָן וְכַלָּה הִיא לוֹ לְעֶזְרָה יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אָז אֶת הַשִּׁירָה

דִּרְשׁוּ אֵל חַי לְעוֹלָמִים הַלְּלוּהוּ בַמְּרוֹמִים
יוֹסֵף עֲלֵיכֶם אֶלֶף פְּעָמִים עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְאֹרֶךְ יָמִים

כִּימֵי צֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם בְּעֹז בַּעֲדִי עֲדָיִים
כֵּן בְּעַיִן תִּרְאוּ פִּי שְׁנַיִם כֵּן בִּירוּשָׁלַיִם כֻּלְּכֶם חַיִּים

Information:

Syrian Pizmon used for weddings, Simhat Torah, and Shavuot.

Maqam Chahargah/Jiharkah (Ajam).

Meromemi u'Mekadshi

 
מרוממי ומקדשי


מְרוֹמְמִי וּמְקַדְּשִׁי הִנְחִילִי שֵׁשֶׁת חַגַּי
אוֹהֲבִי בַּשְּׁבִיעִי הִזְבִּידִי תַּעֲנוּגַי

מוֹצִיאִי קָרָא דְּרוֹר עַל קוֹרְאֵי מַעֲמַקִּים
אִמְּצַנִי עַל כְּנָפָיו נְשָׂאַנִי בַּשְּׁחָקִים
יִשְׁאֲלוּ אַרְבָּעָה מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים
רַנְּנוּ לְצוּר יִשְׁעֵיכֶם הַחוֹצֶה מֵי אֲפִיקִים

מְרוֹמְמִי וּמְקַדְּשִׁי הִנְחִילִי שֵׁשֶׁת חַגַּי
אוֹהֲבִי בַּשְּׁבִיעִי הִזְבִּידִי תַּעֲנוּגַי

וְזֹאת הַתּוֹרָה מִמִּדְבָּר מַתָּנָה
גַּבְנֻנִּים תְּרַצְדוּן בְּהַנְחִילוֹ אֲמָנָה
וְעָנִינוּ כֻּלָּנוּ עֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה
לֶקַח טוֹב נִתַּן לָנוּ מִשִּׂפְתֵי שׁוֹשַׁנָּה

מְרוֹמְמִי וּמְקַדְּשִׁי הִנְחִילִי שֵׁשֶׁת חַגַּי
אוֹהֲבִי בַּשְּׁבִיעִי הִזְבִּידִי תַּעֲנוּגַי

דּוֹר וָדוֹר זִכְרוֹ וְאַשְׁרֵי כָּל זוֹכְרָיו
הָמוּ מֵעָיו בְּזָכְרוֹ לֶכְתֵּנוּ אַחֲרָיו
פְּנֵי מֶלֶךְ לְחַלּוֹת בִּתְקוֹעַ שְׁבָרָיו
רָם יֵשֵׁב בְּכִסְּאוֹ בִּפְתֹחַ סְפָרָיו

מְרוֹמְמִי וּמְקַדְּשִׁי הִנְחִילִי שֵׁשֶׁת חַגַּי
אוֹהֲבִי בַּשְּׁבִיעִי הִזְבִּידִי תַּעֲנוּגַי

נֹעַם דְּרָכָיו גֹּדֶל רַחֲמִים
קְרוֹבָה מְחִילָתֵנוּ מִנּוֹטֵר כְּרָמִים
לֹבֶן בְּגָדִים לְבַקֵּשׁ בַּנְּעִימִים
כִּפּוּר עֲווֹנוֹתֵינוּ מִצּוּר עוֹלָמִים

מְרוֹמְמִי וּמְקַדְּשִׁי הִנְחִילִי שֵׁשֶׁת חַגַּי
אוֹהֲבִי בַּשְּׁבִיעִי הִזְבִּידִי תַּעֲנוּגַי

זִמְרָה וְקוֹל תּוֹדָה בְּאִגּוּד אַרְבָּעָה
בִּזְמַן שִׂמְחָתֵנוּ תִּמָּחֶה כָּל דִּמְעָה
אֶדֶר סֻכָּתֵנוּ בְּטֹהַר יְרִיעָה
בְּזָהָב וָכֶסֶף לְקַשְּׁטָהּ כָּל שִׁבְעָה

מְרוֹמְמִי וּמְקַדְּשִׁי הִנְחִילִי שֵׁשֶׁת חַגַּי
אוֹהֲבִי בַּשְּׁבִיעִי הִזְבִּידִי תַּעֲנוּגַי

תַּמּוּ יְמֵי הֶחָג וְעוֹד יוֹם נֶעֱצָרִים
שֻׁלְחָנוֹ יַעֲרֹךְ לִשְׁתִילָיו הַיְקָרִים
יַעַן כִּי קָשָׁה פְּרֵדַת טְהוֹרִים
בְּטוּב דּוֹדָיו יְאָרְחֵם בְּאֹהַב דְּבָרִים

מְרוֹמְמִי וּמְקַדְּשִׁי הִנְחִילִי שֵׁשֶׁת חַגַּי
אוֹהֲבִי בַּשְּׁבִיעִי הִזְבִּידִי תַּעֲנוּגַי

Translation:

He who elevates me and sanctifies me, bequeathed me my six Festivals.
On the seventh day (Shabbat), He who loves me gifted me a day of supernal delight.

My Deliverer proclaimed freedom [unto] those who called out from the depths;
He supported me upon His wings, and carried me aloft unto the skies.
The four [sons] ask, "What are these testimonies and statutes?" [And You reply,]
"Shout out in joyous song to the Rock of your salvation who split the mighty waters!"

He who elevates me and sanctifies me …

"The Torah He gifted [to us] from amid the barrenness.
The mountains did dance when He bequeathed it as the blueprint [for our lives]."
We answered together, “His Testimony (the Torah) is true!
Goodly teachings were spoken to us from His rose-like lips."

He who elevates me and sanctifies me …

His impression lasts for all generations, and praiseworthy are those who remember Him.
His feelings are stirred from within as He recalls how we [lovingly] followed after His ways.
The King is beseeched when the shevarim are blown [on the shofar].
He sits enthroned with His books open before Him.

He who elevates me and sanctifies me …

His ways are of pleasantness, for He is greatly merciful.
Forgiveness is readily granted to us by the Tender of vineyards.
The whitely-garbed one comes to beseech [in Your Sanctuary] with sweetness.
Our misdeeds are pardoned by the Fashioner of the universe.

He who elevates me and sanctifies me …

Songs of praise and thanksgiving are sung as the four are bound together as one.
This is "The Time of Our Rejoicing" when every last tear is wiped away.
Ensconced is our magnificent sukkah by a curtain of [white] purity;
Adorned with gold and silver for all seven [days].

He who elevates me and sanctifies me …

The days of the Festive rejoicing conclude, yet we remain [together] another day.
His table He sets for His precious children,
for pained is He by the departure of His pure ones.
He hosts with tender kindnesses and loving words.

He who elevates me and sanctifies me …

(User-contributed translation)

Information:

CHORUS:

Line 1 refers to the six festivals (ששת חגי) which are explicated across the six stanzas of the piyyut. הקב"ה is referred to here as מרוממי ומקדשי, based upon the nusach of the festival kiddush: ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצוותיו.

Line 2 refers to the Shabbat. הקב"ה is called אוהבי here (‘He who loves me’), recalling the addition of the extra term 'באהבה' in the festival Kiddush when the festival coincides with a Shabbat. הזבידי means 'he gave to me as a present' (The word זֶבֶד [= gift] appears in Gen. 30:20, and the paytanim extended the word with the causative verb להזביד). תענוגי recalls the עונג component of Shabbos (cf. Is. 58:13-14: וקראת לשבת עֹנג... אז תתענג על ה').

[Grammatical note: In Biblical Hebrew, the words הנחילי ('he endowed me') and הזבידי ('he gave to me as a gift') would be conjugated with a 'נ' as part of the suffix: הנחילני and הזבידני. However, according to the paytanic tradition (represented first and foremost by the piyyutim of Elazar b'rabi Kallir), the 'נ' is an optional component, and may be omitted.]

STANZA 1: PESACH

Line 1 / מוציאי: Hashem, who took us out of Egypt (cf. Ex. 6:7: כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים). קרא דרור: granted freedom (the phrase appears in a number of places in Tanach, such as regarding the Yovel in Lev. 25:10). קוראי מעמקים: Those who cry out to Hashem from the depths. The phrase is based on Ps. 130:1 (ממעמקים קראתיך ה') and the reference is to Am Yisrael crying to Hashem in Egypt (cf. Ex. 2:23: ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים מן העבֹדה).

Line 2 / as a whole refers to Ex. 19:4 (ואשא אתכם על כנפי נשרים). אמצני: He strengthened me and supported me. נשאני בשחקים: He carried me through the skies. (For the use of the word שחקים as 'skies' see for instance Deut. 33:26).

Line 3 / ארבעה: The four sons, as per the haggada. מה העדֹת והחֻקים: as per Deut. 6:20: כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדֹת והחֻקים.

Line 4 / רננו לצור ישעיכם: Praise God, your Savior. The phraseology is based on Ps. 95:1: לכו נרננה לה' נריעה לצור ישענו. החוצה מי אפיקים: Who divides the mighty waters (the term 'אפיקים' generally refers to lakes and rivers [see for instance Is. 8:7]; however, it can also be used in the sense of 'mighty' and 'strong' [see Job 12:21].)

STANZA 2: SHAVUOT

Line 1 / וזאת התורה: cf. Deut. 4:44: וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. ממדבר מתנה: The phrase is from Num. 21:18, which is explained in the Midrash (אותיות דרבי עקיבא, ד"ה דבר אחר סמ"ך) as referring to the giving of the Torah on Sinai: וממדבר מתנה זה מדבר סיני שנתנה להם לוחות במתנה מסיני.

Line 2 / למה תרצדון: cf. Ps. 68:17: למה תרצדון הרים גבנֻנים, which is explained by the midrash to refer to the clamoring of the mountains who each wished to be the one on which the Torah would be given. See Genesis Rabba section 100: למה תרצדון הרבים גבנונים... בשעה שבא הקב"ה ליתן תורה בסיני היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו, זה אומר עלי התורה ניתנה, וזה אומר עלי תורה ניתנה. בהנחילו אמנה: As Hashem bestowed us with the Torah. אמנה is a term used by the paytanim to refer to the Torah, based upon Mishlei 8:30: ואהיה אצלו אמון, and the Midrash in Genesis Rabba section 1 which interprets that verse as referring to the Torah.

Line 3 / וענינו כולנו: we all answered (at Har Sinai). עדותו נאמנה: The Torah is true (cf. Ps. 19:18: תורת ה' תמימה... עדות ה' נאמנה).

Line 4 / לקח טוב: cf. Mishlei 4:2: כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזֹבו. משפתי שושנה: Hashem, based on the description of the דוד in Shir Hashirim 5:13: שפתותיו שושנים.

STANZA 3: ROSH HASHANA

Line 1 / דור ודור זכרו: Hashem (cf. Ex. 3:15: זה זכרי לדֹר דֹר). ואשרי כל זוכריו: And fortunate are those who remember You. The idea is based upon the Rosh Hashana liturgy: אשרי איש שלא ישכחך.

Line 2 / המו מעיו בזכרו לכתנו אחריו: His insides turn as he remembers how we followed Him in the desert. This is based upon two verses from Jeremiah, both included within the זכרונות verses in the litrugy. Jer. 31:19: הבן יקיר לי אפרים... זכֹר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו; and Jer. 2:2: זכרתי לך חסד נעוריך... לכתך אחרי במדבר.

Line 3 / פני מלך לחלות בתקוע שבריו: Supplicating before the King, as we blow His 'שברים' (that is, as we blow on the shofar as He commanded us).

Line 4 / רם ישב בכסאו: He sits majestically on His chair (cf. Is. 6:1, which his highlighted in the Rosh Hashana liturgy: יושב על כסא רם ונשא). בפתֹח ספריו: as the books of זכרונות are opened before Him.

STANZA 4: YOM KIPPUR

Line 1 / נעם דרכיו: God's pleasant ways (cf. Mishlei 3:17: דרכיה דרכי נעם). גֹדל רחמים: God's great and bountiful mercy.

Line 2 / קרובה מחילתנו: our forgiveness will soon be granted. מנוטר כרמים: Hashem, whose relationship to Israel is likened to that of a keeper to his vineyard, in the piyyut which we sing on Yom Kippur: כי אנו עמך ואתה אלקינו... אנו כרמיך ואתה נוטרנו.

Line 3 refers to the Kohen Gadol, who wears בגדי לבן on Yom Kippur, as he goes into the קדש הקדשים to plead for his nation. (בנעימים references the היכל and the קדש הקדשים based upon Ps. 27:4: לחזות בנֹעם ה' ולבקר בהיכלו).

Line 4 / צור עולמים is Hashem (cf. Is. 26:4: כי בי ה ה' צור עולמים).

STANZA 5: SUKKOT

Line 1 / זמרה וקול תודה: for the phraseology, cf. Is. 51:3: תודה וקול זמרה. The reference here is to the special joy of Sukkot, about which it is written: ושמחת בחגך (Deut. 16:14). באגוד ארבעה: as we join together the 4 minim. The term אגוד references the halacha that the 4 minim must be wrapped together (see Talmud Bavli Sukkah 11b: לולב צריך אגד)

Line 2 / בזמן שמחתנו: Sukkot, as it is referenced in the liturgy. תִמחה כל דמעה: an expression of eternal Joy based upon Is. 25:8: ומחה ה' א לקים דמעה מעל כל פנים.

Line 3 / אדר סוכתנו בטֹהר יריעה: The magnificence of our Sukkot, with their clean and beautiful curtains/walls (regarding the importance of beautifying the Sukkah, see Talmud Bavli, Shabbat 133b: התנאה לפניו במצות, עשה לפניו סוכה נאה).

Line 4 refers to the decoration of the Sukkah.

STANZA 6: SHMINI ATZERET

Line 1 / תמו ימי החג: the days of Sukkot are over. ועוד יום נעצרים: yet the people of Israel stay one more day. The term נעצרים is an epithet for those who stay for the עצרת.

Line 2 is based on the description of the essence of Shmini Atzeret as described in Talmud Bavli Sukkot 55b, in which this chag is likened to a King who sets up a special meal at the end of his celebration just for his loved ones: משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה, ליום אחרון אמר לאוהבו עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך. The phrase שלחנו יערֹך recalls Ps. 23:5 (תערֹך לפני שלחן), and the word שלחן together with the term שתיליו recalls the image of the children sitting around the father's table, as described in Ps. 128:3: בניך כשתִלי זיתים סביב לשלחנך.

Line 3 references the language used by Rashi (on Lev. 23:36) to paraphrase the aforementioned Gemara: כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים, כיון שהגיע זמנן להפטר אמר בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם.

Line 4 / בטוב דודיו יארחם: He shall host them with his kind love. באֹהב דברים: with loving words.

Odehcha Ki Anitani

 
אוֹדך כי עניתני


Odecha ki anitani, va'tehi li liyeshua

Even ma'asu habonim, haytah lerosh pinah

Me'et adonai hay'ta zot, hi nifla'at be'eineinu

Zeh hayom asah adonai, nagila ve'nismecha bo
אודְךָ כִּי עֲנִיתָנִי. וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה.
אודְךָ כִּי עֲנִיתָנִי. וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה.
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּונִים. הָיְתָה לְראשׁ פִּנָּה.
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּונִים. הָיְתָה לְראשׁ פִּנָּה.
מֵאֵת ה' הָיְתָה זאת. הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ.
מֵאֵת ה' הָיְתָה זאת. הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ.
זֶה הַיּום עָשה ה'. נָגִילָה וְנִשמְחָה בו:
זֶה הַיּום עָשה ה'. נָגִילָה וְנִשמְחָה בו:

Translation:

I will give thanks unto Thee, for Thou hast answered me, and art become my salvation.

The stone which the builders rejected is become the chief corner-stone.

This is the LORD'S doing; it is marvellous in our eyes.

This is the day which the LORD hath made; we will rejoice and be glad in it.

Jewish Publication Society Translation (in public domain)

Psalm 118:21-24

Information:

This song is found in Hallel.

Thoughts of Zemirot Database contributor: My own personal thoughts are "the stone" the builders despised can also refer to Torah (the numerical positions of each of the letters letters in the words EVEN "stone" and TORAH in the aleph beis both add to 53). In addition, Yom in Hebrew can mean "day" and it can also mean "time period". Everyone goes through different periods of life, ups and downs and since it is all for the ultimate good and since it all comes from Hashem, we should rejoice and be happy.

The video below is from The Day to Praise

Oseh Shalom

 
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם


Oseh shalom bimromav
Hu ya'aseh shalom aleinu
V'al kol Yisrael
V'imru: amen.
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ
וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל
וְאִמְרוּ: אָמֵן.

Translation:

May the one who creates peace on high bring peace to us and to all Israel. And we say: Amen.

Saleinu

 
סַלֵינוּ


Saleinu al k'tefeinu, rasheinu aturim,
miktzot ha'aretz banu haveinu bikkurim. Mihudah v'ad shomron, min ha'emek v'lagalil, panu derech lanu, bikkurim itanu, hach batof v'chalel b'chalil.

Sadeinu veganinu,
hivshilu yevulim,
carminu, mikshoteinu
bichru pri hilulim
teainim tapuchim
anavim u'shkeidim
min ha'emek v'lagalil, panu derech lanu, bikkurim itanu, hach batof v'chalel b'chalil.

Mah tovu me'agaleinu,
mah yafu ha'turim,
zimrat ha'aretz lanu
heveinu bikurim
mi'golan, mi'bashan
min hanegev ve'hayarden
panu derech lanu, bikkurim itanu, hach batof v'chalel b'chalil.
סלינו על כתפינו,
ראשינו עטורים,
מקצות הארץ באנו,
הבאנו ביכורים.
מיהודה ועד שומרון
מן העמק והגליל
פנו דרך לנו,
ביכורים איתנו,
הך בתוף חלל בחליל.

שדינו וגנינו
הבשילו יבולים,
כרמינו, מיקשותנו
ביכרו פרי הילולים.
תאנים תפוחים
ענבים ושקדים.
פנו דרך לנו,
ביכורים איתנו,
הך בתוף חלל בחליל.

מה טובו מעגלינו,
מה יפו הטורים.
זימרת הארץ לנו,
הבאנו ביכורים,
מגולן מבשן
מן הנגב והירדן.
פנו דרך לנו,
ביכורים איתנו,
הך בתוף חלל בחליל.

Translation:

Our license from ACUM does not authorize us to display a translation of this song.

Information:

An Israeli folk song for Shavuot. Lyrics by Levin Kipnis.

The lyrics are displayed under license of ACUM.

Watch it on YouTube:
Object removed for printing

Shiru lamelech

 
שִׂירוּ לַמֶּלֶךְ


V'atah Banim shiru lamelech b'tiferet m'foar. V'ashrei avadav hamashmi'im b'kol shivcho.
וְעַתָּה בָּנִים שִׂירוּ לַמֶּלֶךְ בְּתִפְאֶרֶת מְפוֹאַר. וְאַשְרי עֲבָדָיו הַמַשְמִיעִים בְּקוֹל שִׁבְחוֹ.

Translation:

And now, my sons, sing to the King with magnificent glory.
And happy are his servants, who raise their voices in His praise.

User-contributed translation

Information:

Lyrics are taken from a piyut (liturgical poem) in the shacharit service for Shavuot.

Video: Sung by Mordechai Ben David

Shuvi Nafshi

 
שובי נפשי


Shuvi nafshi lim’nuchaychi
Ki HaShem gamal alaichi

Ki chilatz’ta nafshi mimavet et eini min dim’a
Et ragli ragli midechi
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי
כִּי ה׳ גָּמַל עָלָיְכִי

כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת
אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה
אֶת רַגְלִי רגלי מִדֶּחִי

Translation:

Return, O my soul, to your resting place; The Lord hath dealt bountifully with you.
For you have delivered my soul from death, my eyes from tears, and my feet from stumbling.

Psalm 116:7-8

Based on 1917 JPS translation (open source)

The Lubavitcher Rebbe Is Moshiach

 
יחי מלך המשיח


Yechi Adoyneynu Moyreynu virabeynu melech hamoshiyach lioylom voed!

Yechi Adoneinu Moreinu Verabeinu Melech Hamoshiach leolom voed
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

Translation:

Long Live Our Master, Our Teacher, Our Rabbi, King Moshiach Forever and Ever! (The Lubavitcher Rebbe)

Information:

The Lubavitcher Rebbe (born in the year 5662) is Moshiach (messia) who will lead us out of golus (exile) and bring us to Yerushalayim (Jerusalem) with the arrival of the Geula. The Beis Hamikdosh Will be rebuilt, all Jews who passed away will be revived and many other things will happen.

Uva'u kulam

 
וּבָאוּ כּוּלָם


Uva'u kulam biv'ris yachad
Na'aseh v'nishmah am'ru k'echad
וּבָאוּ כּוּלָם בִּבְרִית יַחַד
נַעַשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד

Translation:

And they came together, in a covenant,
"We will obey and we will listen!", they said as one.

Information:

The same nigun is used for Shavuos, for the song B'vakacha.

V’kareiv P’zureinu

 
וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ


V’kareiv p’zureinu mibein hagoyim oon'footzoteinu kaneis mi-yark’tei aretz.
וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּויִם וּנְפוּצותֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ.

Translation:

Bring our scattered ones among the nations near unto thee, and gather our dispersed from the ends of the earth.

Translation from The Standard Prayer book by Simeon Singer (1915) (public domain)

Information:

From the liturgy

Ve'Harenu B'vinyano

 
והראנו בבנינו


Ve'harenu B'vinyano
Ve'samchenu be'tikuno
והראנו בבנינו
ושמחנו בתקונו

Translation:

And show us its rebuilding and gladden us in its perfection.
(User-contributed translation)

Information:

This song comes from an excerpt from the Mussaf davening for the Yom Tovim.

Ve'samachta Be'chagecha

 
ושמחת בחגך


V'samachta b'chagecha v'hayita ach same'ach.
ושמחת בחגך והיית אך שמח.

Translation:

You shall rejoice on your festivals, and should be fully happy.

Translation by Gabe Seed

Information:

Deuteronomy 16:14a,15b

Vetivnehu Mehera

 
ותבנהו מהרה


Avinu malkenu, gale kevodo malchutcha aleinu mehera, vetivnehu mehera utgadel kevodo
אבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה, ותבנהו מהרה ותגדל כבודו

Translation:

Our Father, our King, reveal the glory of your reign over us quickly, build it quickly, and increase its glory

Information:

מוסף לשלוש רגלים
Part of the festival's mussaf

https://www.youtube.com/watch?v=_n_xo9bXmk8

Yah Eili v'Go'ali

 
יָהּ אֵלִי וְגוֹאֲלִי


Yah Eili v'go'ali
Etyatzvah likratecha
Hayah v'yihyeh
Hayah v'hoveh
Kol goy admatecha

Vetodah velaolah velamincha velachatat
vela'asham velashelamim
velamiluim, kol korbanecha.
Zechor nilah
Asher nasah
Vehashivah leadmatecha
Selah ahalelekha
Beashrei yoshvei veitecha.

Dak al dak
ad ein nivdak
velitevunato ein cheker
Hael norah
Beachat skira
Bein tov lara yevaker.

Adon tzvaot
Berov pelaot
Hiber kol oholo
Bintivot lev livlev
Hatzur tamim poalo
יָהּ אֵלִי וְגוֹאֲלִי
אֶתְיַצְבָה לִקְרָאתֶךָ
הָיָה וְיִהְיֶה
הָיָה וְהֹוֶה
כָּל גּוֹי אַדְמָתֶךָ

וְתוֹדָה וְלָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַשְּׁלָמִים
וְלַמִּלוּאִים כָּל קָרְבָּנֶךָ
זְכוֹר נִלְאָה
אֲשֶׁר נָשְׂאָה
וְהָשִׁיבָה לְאַדְמָתֶךָ
סֶלָה אֲהַלְלֶךָּ
בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ

דַּק עַל דַּק
עַד אֵין נִבְדַק
וְלִתְבוּנָתוֹ אֵין חֵקֶר
הָאֵל נוֹרָא
בְּאַחַת סְקִירָה
בֵּין טוֹב לָרַע יְבַקֵּר

אֲדוֹן צְבָאוֹת
בְּרוֹב פְּלָאוֹת
חִבֵּר כָּל אָהֳלוֹ
בִּנְתִיבוֹת לֵב לִבְלֵב
הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ

Information:

Shalosh regalim before mussaf

Printed from the Zemirot Database